ביטקוין היסטוריה

מביטקוין ועד NFTs – נקודת מבט היסטורית

ויהי משבר ויהי ביטקוין יום אחד.

כבר אין מי שלא שמע על ביטקוין ובמאמר זה לא נעסוק בביטקוין דווקא, אלא באבולוציה של שוק המטבעות הדיגיטליים.

בניגוד למחשבה הרווחת, ביטקוין אינו רק מטבע או רשת תשלומים, אלא רשת מבוזרת (לא ריכוזית) המאפשרת לתקשר ועל גביה ניתן לבנות יישומים הדורשים אמון ואבטחה מסיבית – הראשון מבניהן הוא מטבע דיגיטלי. אבל מטבע דיגיטלי הוא רק ההתחלה, שכן ביטקוין סיפק השראה ליזמים רבים שניסו לחקות, לשנות ולהרחיב את גבולות הגזרה של התחום.

המושג מטבעות דיגיטליים כולל בתוכו מספר קטגוריות. הקטגוריה הראשונה, כאמור, מתייחסת למטבעות קריפטוגרפים המשמשים כאמצעי להעברת ערך ואינם נשלטים על ידי גורם מרכזי. קטגוריה נוספת מתייחסת לאסימונים (tokens) המקנים זכויות שונות כמו בעלות במיזם (security token) ו/או שימוש במוצר או שירות של מיזם מסוים (utility token). להבדיל ממטבעות מבוזרים, אסימונים מונפקים תחת ישות או גורם מנפיק והליך הנפקתם נעשה לרוב במסגרת ICO (Initial Coin Offering) שהיה נפוץ מאוד במהלך שנת 2017.

מאסטרקוין, איתריום והנפקות מטבע ראשוניות (ICO)

בתחילת 2012 פרסם ג'יי אר ווילט את "הנייר הלבן השני" שהניח את היסודות הרעיוניים לפלטפורמת חוזים חכמים, שתאפשר סחר חליפין אלקטרוני מבוזר של נכסים כמו מניות, אג"ח, נדל"ן, קניין רוחני וכו'. הדיון סביב הפרויקט התפתח לאיטו ושנה לאחר מכן הבריק במוחו של ווילט רעיון – גיוס הון מהציבור. כך נולדה הנפקת המטבע (ICO) הראשונה בעולם – Mastercoin. הגיוס של מאסטרקוין (כיום Omni) הצליח לשים את ידו על כ- 4740 ביטקוין (סביבות חצי מיליון דולר דאז), תמורתם קיבלו המשקיעים אסימוני מאסטרקוין שהבטיחו להרחיב את האפשרויות על גבי רשת הביטקוין.

הרעיון לפתח מגוון רחב של יישומים ע"ג תשתית מבוזרת הגיע לאוזניו של המתכנת הצעיר ויטליק בוטרין, ששאף לבנות "מחשב עולמי" שעליו יהיה ניתן לפתח ולהריץ מגוון אפליקציות מבוזרות (Decentralized Application (dApps – שמטרתן לחסוך עלויות תיווך ולאפשר לאנשים לתקשר באופן בלתי אמצעי. בשנת 2014 הצליח ויטליק הצעיר לגייס כ-18 מיליון דולר עבור המיזם שלו, סכום דמיוני במובני שוק המטבעות דאז. שנה מאוחר יותר, ביולי 2015 הושקה רשת אתריום שהיא למעשה מערכת הפעלה מבוזרת המאפשרת לנסח (בשפת קוד) חוזים חכמים המאפשרים לאכוף תנאים שהוגדרו מראש כמו חוזה שכירות, העברת בעלות על נכסים ואפילו ארגונים המנוהלים באופן אוטומטי  (DAO- Decentralized Autonomous Organizations). הפעילות המתבצעת מתועדת ונאכפת על ידי חוקי הרשת של אתריום שבמרכזה עומד אסימון (Ether) שערכו נגזר מהצפי לשימוש ברשת האתריום.

מבין היישומים הרבים שמאפשרים החוזים החכמים, הנפקת מטבעות (ICO) הפכה לפופולרית ביותר. אולם, האתגרים הטכנולוגים הכרוכים ביצירת אסימונים חדשים והטמעתם בבורסות המסחר ובארנקים השונים הביאה את קהילת אתריום למסקנה שיש צורך בתקן אחיד, הלא הוא ERC20. תקן ERC20 הגדיר רשימה משותפת של כללים עבור אסימונים ופישט את הליך יצירתם, כך שכמעט כל אחד יכול לפתח טוקן משלו בקלות ובמהירות. הגיוס המוצלח של איתריום לצד החזון והאפשרויות לייצר אסימונים בצורה פשוטה הביאו את בשורת הטוקניזציה (ריבוי האסימונים) לממדים חסרי תקדים.

מבין האסימונים הרבים שהונפקו על גבי אתריום בלטו מיזמים רבים כמו אומיסגו (OmiseGo) שגייסה 25 מיליון דולר מתוך יומרה להחליף את הבנקים, האסימון של זירת המסחר בינאנס (BNB) שהונפק לראשונה על רשת האיתריום, Filecoin שגייסה מעל 250 מיליון דולר כדי לבנות פלטפורמה עם בלוקצ'יין משלה לאחסון דיגיטלי שיתופי המאפשר לסחור בשטחי כונן קשיח שאינם בשימוש. כמובן שבחזית ההתרחשויות היה גם ייצוג ישראלי כמו בנקור (Bancor) שגייסה 153 מיליון דולר כדי לפתח זירת מסחר למטבעות דיגיטליים, סירין לאבס (Sirin) שגייסה 157 מיליון דולר בכוונה לפתח טלפון חכם ייעודי ליישומי בלוקצ'יין ומיזמים רבים נוספים. כיום חלק מהמיזמים האלו כבר לא פעילים ודינמיקת הגיוסים שינתה את פניה.

 

בלוקצ'יין להמונים – הטוב, הרע והמכוער

מעבר לשיח על החזרי השקעה שלא נרשמו מאז המפץ הגדול (מאות אלפי אחוזי תשואה) של הנפקות אסימונים, קיים שיח יסודי ומהותי שנובע מצדו האידיאולוגי של המטבע. הארכיטקטורה המבוזרת של ביטקוין הניחה את היסודות לשיפור ההכלה הפיננסית עבור אוכלוסיות חלשות מסביב לעולם לצד העצמת הפרט והפרטיות במציאות האינטרנטית המודרנית. כל זאת ביחד עם מתן מסגרת אלטרנטיבית למערכת הבנקאית הבינלאומית עם קריצה לכלכלה גלובלית אחידה ברמת שקיפות גבוהה ורמת חיכוך כלכלי (economic friction) נמוכה.

המערב הפרוע של שוק המטבעות הביא אתו נחשול של הונאות. חזון הטוקניזציה החל לקרום עור וגידים ועד מהרה הפך לאמצעי לעשיית כסף קל שגויס במסווה של עולם חדש ומופלא. מגיוס לגיוס תפחו הסכומים ושווי השוק כולו גאה וסחף אליו עוד ועוד שחקנים שנעו על הציר שבין חזון יזמי לרמאות בקנה מידה בינלאומי. היכולת לגייס כסף ציבורי בשוק לא מפוקח קרצה לרודפי בצע שמולם עמד שוק קמעונאי גלובלי עם כיסים גדולים ותחושת FOMO (חרדת החמצה( מתובלת בהבנה טכנית רעועה. המוטיב חזר על עצמו ורעיונות מעורפלים שנכתבו על נייר לבן הצליחו לגייס כסף ציבורי ולהנפיק אסימונים  בלי דין וללא דיין. בעת העתיקה ניסו אלכימאים להפוך מתכות זולות לאצילות, בימינו הספיקה שרביט בלוקצ'יין מסתורית, אברקדברא ומצג שווא רשלני.

מגיוס לגיוס נפח השווי הדולרי של ההנפקות המשיך לשבור שיאים ואף חצה את רף המיליארד כשחברת טלגרם גייסה 1.7 מיליארד דולר לטובת אסימון משלה. את השיא קבעה block.one שגייסה יותר מ-4 מיליארד דולר על חשבון ההבטחה לבנות פלטפורמה בשם EOS, שמתיימרת לאפיין מודל חדש מ"קוביות הלגו" הקריפטו-כלכליות של המטבעות הקריפטוגרפים. העובדה שחברת הזנק כמעט אנונימית מגייסת סכומי עתק עם מעט הבטחות וללא בטחונות, משקפת את חוסר ההיגיון שהניע את שוק ה- ICO בשיאה של ההתלהבות.

אבל, מאחורי החזות האוטופית של אתריום ושלל אסימוניו התגלה פרוטוקול בחיתוליו. ההתלהבות מהרעיונות התיאורטיים מיסכה את האתגרים הטכניים העומדים בבסיס הפרוטוקול של איתריום. כבר בשלבים מוקדמים נתקל אתריום בקושי להתמודד עם נפח הפעילות על הרשת ומיזמים כמו, Caradano, Polkadot ואחרים כבר מנסים לגנוב את מעמדו, זאת על אף שהביקוש ליישומים מבוזרים עדיין שנוי במחלוקת ורווי אתגרים טכנולוגים ורגולטורים רבים.

 

האם כל זה חוקי? ולאן הולכים מכאן?

מאמריקה ועד סין, רגולטורים מסביב לעולם מחפשים דרך לבלוע את גלולת המטבעות הדיגיטליים. האתגרים הם גדולים ורבים כשצד אחד של המטבע מעלה את החשש לניצול לרעה וצדו השני  מביא הזדמנויות שאף מדינה לא תרצה לפספס.

הארכיטקטורה הביזורית שמאפיינת את ביטקוין תוכנתה כך שאין ישות שניתן להכיל עליה רגולציה. עם זאת, ניתן גם ניתן להכיל רגולציה על גופים התומכים בכלכלת הביטקוין ביניהם חלפנים, זירות מסחר, בנקים, קרנות למיניהן, עסקים גדולים כקטנים ובמידה מסוימת אפילו על אנשים פרטיים.

אולם, בעוד שהמסחר בביטקוין חוקי ומוסדר ברוב מדינות העולם, מעל מטבעות אחרים מרחפת עננה רגולטורית כבדה. למרות מצג השווא הביזורי מדובר בהתאגדויות או חברות פרטיות הנתונות למרותם של הרגולטורים השונים שבכוחם ובסמכותם לקבוע את החוקים ואכוף אותם.

במסגרת זאת פרסמו הרשויות השונות מסביב לעולם הנחיות שונות בנוגע לאופן שבו בחרו להתמודד עם תופעת המטבעות הדיגיטליים תוך שיתוף פעולה בינלאומי בשאיפה לגבש אסדרה בינלאומית אחידה. במסגרת זו חשוב להבחין בין מטבע מבוזר כמו הביטקוין ובין מטבעות שהונפקו ע"י גוף ריכוזי במטרה ברורה להניע מיזם שהצלחתו תניב תשואה ישירה או עקיפה בשוק משני, מה שהופך אותם לניירות ערך שצריכים להירשם תחת הרשות במסגרת החוקים הקיימים.

מאז כניסתו של הרגולטור למגרש המטבעות דעכה תופעת ה- ICO וגרורותיה והיא התחלפה בטרנדים אחרים כמו (security token offering) STO שמציעים גם הם הצעות ערך שונות לציבור, רק שהפעם במסגרת הרגולטורית המתאימה.

אולם, היכולת של כל ילד פלא מודרני לפתח את הטכנולוגיה החדשה ללא רשות ואפילו באופן אנונימי מעלה שאלות נוקבות בנוגע לאסטרטגיית הפעולה הרגולטורית ועד כמה ניתן יהיה לאכוף אותה בתחום שמתחדש ומשתנה בקצב כה מהיר. מערכות מבוזרות עתידות לאתגר את הרגולטור.

למשל, הטרנד האחרון בעולם המטבעות הוא ה- NFT. ה- NFT הוא למעשה אסימון ייחודי המייצג נכס דיגיטלי כמו יצירת אומנות, קטע וידאו או כל קובץ דיגיטלי שניתן לסחור בו. החתימה הדיגיטלית מספקת הוכחה לבעלות של היצירה והופכת את הנכס לייחודי וסחיר. החל מחתולים דיגיטליים דרך יצירות אומנות ועד ציוצים בטוויטר, טרנד ה- NFT שטף את הרשת והסכומים הזכירה את תקופת ה- ICO העליזה.

לסיכום, היכולת להטמיע רעיונות לשורת קוד משנה את האופן שבו אנו תופסים את המציאות. ביטקוין הוא כסף חופשי שאינו ניתן לעצירה ומגוון דרכי היישום של הטכנולוגיה העומדת מאחוריו הרחיבו את הספקטרום של תחום המימון באופן חסר תקדים. עם זאת, הניסיון לצמצם את בשורת הביטקוין לבלוקצ'יין כמטבע לשון אופנתי חוטאת למהות האידיאולוגיה שמבקשת סדר כלכלי בינלאומי חדש. בלוקצ'יין כמבנה נתונים אינו יעיל במיוחד והסיבה שאנחנו משתמשים בו היא כדי להשיג ביזוריות. לפיכך, בלוקצ'יין פרטי הוא אוקסימורון דיסטופי ולא מעניין שהטעה רבים להיפרד מכספם. עם זאת, התבגרות התעשייה לצד תהליכי האסדרה וההון האנושי שנשאב לתחום עתיד לערער את המוסכמות הכלכליות כפי שהן מופיעות בספרי הלימוד ולהמשיך להפתיע את מוקדי הריכוזיות במשק.

 

וכמו שאמרה האנתרופולוגית מרגרט מיד: "לעולם אל תטילו ספק בכך שקבוצה קטנה של אזרחים (ע"ע ביטקוינרים) מודאגים ואכפתיים יכולה לשנות את העולם, זה הדבר היחיד שאי־פעם הביא לשינוי".

Share on email
Share on telegram
Share on whatsapp
Share on facebook