ביטקוין פסח

מהו הביטקוין הזה לכם – חג הפסח

מאת: יו”ר איגוד הביטקוין הישראלי – מני רוזנפלד

כנגד ארבעה בנים דיבר ה-Whitepaper. אחד חכם, אחד רשע, אחד תם, ואחד שאינו יודע לשאול.

חכם, מה הוא אומר? “מה הפרוטוקולים והחישובים והחתימות אשר ציווה סאטושי נקאמוטו אתכם?”. ואף אתה אמור לו כשיטות ה-scaling: “אין מגדילים את הבלוקים בהארד פורק”.
רשע, מה הוא אומר? “מה הביטקוין הזה לכם?”. לכם – ולא לו. ולפי שהוציא את עצמו מהשרשרת, כפר בבלוק. אף אתה האכל אותו כובע ואמור לו: “בעבור זה עשה סאטושי לי בצאתי מהמטריקס.” לי, ולא לו. ואילו היה שם, היה נשאר בפיאט מטריקס פונזי טחינה.
תם, מה הוא אומר? “מה זאת?” ואמרת אליו: “כמו הכסף שאתה מכיר, רק יותר טוב.”
ושאינו יודע לשאול:  את פתח לו ארנק מייסליום בטלפון. שנאמר: “והגדת לבנך ביום ההוא לאמור, ביטקוין זה ברזללל”.

 

פירמידה ביטקוין

 

פסח שמות רבים לו. חג המצות, חג האביב, חג הגאולה והחשוב מכולם – חג החירות, על שום שבני ישראל יצאו מעבדות לחירות. סיפורם של בני ישראל כפי שהוא בא לידי ביטוי בהגדת הפסח הוא סיפור שאינו נגמר ונהוג לספרו בכל דור ודור, שכן הוא תמיד רלוונטי. זה הוא סיפור על התודעה האנושית על אמונה, זיכרון וחרות.

מצרים היא לא רק חבל ארץ או מדינה – היא תפיסת עולם. את ראשיתה של התרבות המצרית המדוברת אפשר לסמן תחת שלטונו של המלך פרעה הראשון שהיה שליט אבסולוטי בכל המובנים, הוא שלט בצבא, בכלכלה, במערכת המשפט וכו’. אולם, שליטה על אוכלוסייה לא יכולה לשרוד זמן רב על כוח הזרוע לבדו, אלא חייבת גם אלמנט אמוני. סמכותו של פרעה בהקשר זה אף חרגה מסמכות אנושית והוא הצטייר כאל המקשר בין עולם החומר לעולם הרוח, מכאן קצרה הדרך לכופף את אמון הציבור לסמכות מרכזית בלתי ניתנת לערעור.

 

מצרים ביטקוין

 

וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף (שמות א ח). דור העבדים אשר לא ידע את יוסף נולד אל תוך תודעת עבדות שחורגת מהשעבוד הפיזי. תודעה עובדת במעגל סגור, מאין כלוב פארדיי, ושינוי תודעתי מתרחש רק כאשר התודעה פוגשת רעיון חדש. אולם, המוח מתייחס לגירויים חדשים בזהירות מתבקשת ונוטה לפחד משינויים. לכן, כאשר משה מגיע אל העבדים עם הרעיון של יציאת מצרים הוא צריך הוכחה (המטה) כדי לזכות באמון העם.

כאשר רעיון חדש מחשמל את הנוירונים הוא בונה מעגלים חדשים שמתחילים להריץ את הרעיון שמתרחב להגיון ומתפשט לכדי אמונת ההמון “וַיַּאֲמֵן הָעָם וגו'”. אבל, שינוי תודעתי הוא לא דבר פשוט ומסלולים נוירונלים לא נכחדים בקלות. לכן, על מנת לצאת לחרות לא מספיק לצאת פיזית ממצרים, אלא יש להיפטר מתודעת העבדות. לשם כך נדרשת הקהילה להיבדל לחוקים חדשים ובני ישראל מקבלים את המצווה הראשונה בתורה “הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים, רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה” (שמות יב ב), יומן רישום חדש. אולם, צעד זה לבדו אינו מספק שכאמור שינוי תודעתי עמוק מצריך צעדים מרחיקי לכת ולכן מצטווים ישראל לשחוט את מנהגי העולם הישן באקט סמלי שבו הם שוחטים את הבהמות שהיו קדושות למצרים “… וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל וגו'” (שמות יב ו).

אז יש קהילה, נשחטו הבהמות הקדושות, חוקים חדשים מתגבשים והקב”ה עשה הארד פורק לים סוף. אבל, בני ישראל לא יוצאים ממצרים ישירות לווילות בארסוף. הם מגיעים למדבר, לשממה שבה הם יצטרכו להתגבש כקהילה, להסדיר מחלוקות, להתארגן ולהתגבר על תנאים קשים ועל חוסר ודאות, להילחם במלחמות (בעמלק וכ”ב) וללמוד לחיות עם החוקים החדשים בטרם יגיעו לארץ המובטחת.

בכל דור ודור צריך אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים. קשה להפנים בימינו מהי עבדות והתמורות שעבר העולם מאז יציאת מצרים הן בלתי נתפסות. אבל, זיכרון יציאת מצרים כה משמעותי לעם ישראל מכיוון שאסור לתת לחירות להיות ברורה מאליה. שינויים חברתיים גדולים לוקחים זמן והם בלתי מורגשים. ואמנם, כפי שהוכיח לנו הצורר הנאצי, גם העולם המודרני צריך להישמר מעצמו.

מודל הפירמידה שהתעצב במצרים תרם את חלקו גם לימינו כשהשתרש כמודל מקובל שבו אחוז קטן של האוכלוסייה שולט ברוב המוחלט. הצמיחה הכלכלית שעליה שקדו האליטות הפוליטיות,  בניצוחם של מוסדות כלכליים בינלאומיים, ריכזה הון אצל מיעוט עשיר ורב השפעה. וכבר נאמר, כוח נוטה להשחית, ואילו כוח מוחלט משחית באופן מוחלט (לורד אקטון).

 

עולמינו המודרני מורכב מהפכים רבים, מוצף בידע לצד בורות, בהרבה חופש לצד מעט פרטיות וחי בערבוביה שבין עבדות לחירות. למען נוכל לצאת ממצרי הקונספט הפרעוני עלינו לבאר ראשית את טיבו של דור האינפלציה והדיסאינפורמציה, דור אשר לא ידע את חובו. שנאמר, לא רק שהלבישו עלינו חוב שעומד לאבותינו ולנו, על שרי המיסים הוסיפו שרי אינפלציה ומיררו את חיינו ברגולציה. ואפילו שכולנו חכמים וכולנו נבונים, מצוה עלינו לחזור ולספר בהדפסת פיאט למען זכור את אשר עשו לנו הבנקים.

בעבור זה עשה לנו סאטושי יומן רישום מבוזר והצילנו מידם. שנאמר, מתחילה לקוחות הבנקים היו אבותינו ועכשיו קירבנו סאטושי לעבודתו. התודעה הטכנו-כלכלית שעיצב סָּאטּוּשִי נָקוּמוּטוּ (ושות’) פיצלה את תודעתנו והוסיפה לה נדבך מוניטרי נוסף. כמו בסיפור יציאת מצרים, מדובר על שינוי תודעתי עמוק. מסופר על רבי מני ורבי אנדראס ורבי רוג’ר בן זומא שהיו מְסֻבִּין בכל מיני מקומות והיו מחלקים סאטושים כל לילה, עד שבאו אליהם תלמידיהם ואמרו להם שיגיע זמן וביטקוין יהיה שווה מיליון דולר. לפיכך, חייבים אנו להודות לסאטושי שנתן מוצא לכל מחפשי היקיצה. שנאמר, ויוציאנו סאטושי מהבנק. לא על ידי אלטים ולא על ידי ICO’s, אלא על ידי ביטקוין בכבודו ובעצמו.

ואילו הוציאנו מהבנק ולא נתן לנו לחזור, דיינו. ואילו נתן לנו לחזור וביקש 17% מע”מ בטיוטת חוזר, דיינו. ואילו ויתר על 17% מע”מ וביקש דיווח חודשי, דיינו. ואילו ויתר על דיווח חודשי והשאיר מס רווח הון, דיינו. ואם יוותר על  מס רווח הון וייתן לנו את המטבע, דיינו דיינו דיינו!

קל לנו לשפוך את חמתנו על הבנקים ועל המחוקקים. אבל, קשה לשבור הרגלים וזה נוח לחיות כמו עבדים מודרנים. ביטקוין פתח לנו צוהר לעתיד שבו אנחנו יכולים לקחת אחריות על הכלכלה שלנו. אבל, היציאה לעולם הביטקוין כמוה כיציאה למדבר- היא כרוכה בספקות וחוסר ודאות ולא מתאימה לכל אחד. ביטקוין הוא המכה הראשונה שהונחתה על מצרים של דורנו. אבל, כשם שפרעה לא ויתר בקלות על כוחו על אף שספג מכות קשות, כך הריבון לא יוותר על כוחו ובהחלט יכול להיות גרוע יותר עוד לפני שיהיה יותר טוב. לכן נדרשת אמונה – אמונת המשתמשים במטבע היא הבסיס להגדרתו של מטבע במובן הכלכלי ומכאן כוחה.

 

לפיכך, כל המרבה לספר על ביטקוין הרי זה משובח. כידוע, בפסח הילדים הם המוקד המרכזי והם קהל היעד המרכזי של ההגדה כי ברור לנו שחינוך הדור הצעיר הוא המפתח האמיתי להטמעת שינוי תודעתי. שנאמר, והגדת לבנך ביום הזה לאמור – בעבורנו עשה סאטושי מטבע מבוזר.

אז, האם ביטקוין יהיה בסוף המטבע? אם נאמין אין זו הגדה!

 

המאמר פורסם לראשונה באתר Crypto Potato.

Share on email
Share on telegram
Share on whatsapp
Share on facebook